תפריט
היא בת 42, אם חד הורית לשישה ילדים, מטפלת מוסמכת לגיל הרך ומזכירה רפואית, ובין שלל עיסוקיה היא לא מוותרת אף פעם על משמרת במד"א. אסמהאן אבו סלאם מגן יבנה, מתנדבת במד"א כבר 16 שנים ברציפות כחובשת רפואת חירום ונהגת אמבולנס, מרגישה ברת מזל על הזכות שנפלה בחלקה.
"אני מקבלת מילדיי תמיכה ענקית", מספרת אסמהאן, המתנדבת גם כקצינת מבצעים של יחידת החילוץ וההצלה של גן יבנה. "אם יש לי מצב רוח רע, הם אומרים לי ללכת למשמרת במד"א כי הם יודעים שזה יעשה לי טוב. העשייה והנתינה מסבות לי המון סיפוק, ואני מרגישה בכל רגע נתון שאני חלק ממשפחת מד"א החמה והתומכת. להתנדב במד"א, זו זכות גדולה בעיניי כי בכל רגע אני גם נותנת לאחרים, ולא פחות מזה גם לעצמי".
בחודשים האחרונים, לקחה אסמהאן חלק פעיל בפעילות מד"א בחזית המאבק בנגיף הקורונה. היא עברה הכשרה ללקיחת דגימות ועבדה כדוגמת בבתיהם של מטופלים באזור גן יבנה ואשדוד, במתחם "היבדק וסע" באשדוד ובבתי אבות באזור.
אסמהאן היא אחת מ-30,000 מתנדבי מד"א הפועלים ברחבי הארץ. מתנדבים שרוח ההתנדבות המפעמת בהם באה לידי ביטוי בכל מגע עם הציבור הנזקק לשירותיהם, תוך גילוי אכפתיות, חמלה, תשומת לב והרגשה טובה המשתלבים בעבודתם המקצועית. כל המתנדבים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, ועוברים כבר בשלב ראשון הכשרה בסיסית בקורס להגשת עזרה ראשונה. במסגרת הקורסים הבסיסיים רוכשים המתנדבים גם מיומנות בהחייאת לב – ריאות, גישה וטיפול בחולים, טיפול בנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה, טיפול בטביעה ובהתחשמלות, הגשת עזרה ראשונה לילדים ותינוקות ועוד.
מעבר לרצון לסייע במשימות הצלה שונות, הגיעו רבים ממתנדבי מד"א לארגון בעקבות חוויות אישיות שעברו. אחד מהם הוא דביר שנרב, שחזר לאמבולנס מד"א כחובש לצד הפראמדיק יובל ערן. בפעם האחרונה שהשניים היו ביחד באמבולנס, זה היה דקות אחרי הפיגוע הנורא בו נרצחה אחותו של דביר, רנה שנרב ז"ל ואביו נפצע גם הוא. דביר היה בסכנת חיים, ויובל נלחם על חייו.
אחרי טיפול רפואי ואשפוז בבית חולים, דביר חזר לעצמו, לא ויתר וסיים בהצלחה את קורס חובשי רפואת חירום במד"א, אותו התחיל לפני שאירע הפיגוע. בסוף השנה שעברה הוא חזר אל האמבולנס של מד"א, הפעם כחובש יחד עם האיש שהציל את חייו.
"המשמרת הראשונה באמבולנס של מד"א הייתה יותר מסגירת מעגל עבורי", מספר דביר. "יד ביד, עם האדם שהציל אותי, יצאנו להציל עוד חיים. תחושת הסיפוק הייתה גדולה מאוד, מעבר למה שניתן לתאר במילים. ולמרות זאת, זה גם החזיר אותי במידה מסוימת לפיגוע, והרגשות היו מעורבים. ההתרגשות והשמחה התערבבו עם זיכרונות קשים, אבל אני מרגיש שהצלחתי להתגבר, ומחכה כבר לעלות שוב למשמרת על האמבולנס".
המתנדבים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, ועוברים כבר בשלב ראשון הכשרה בסיסית בקורס להגשת עזרה ראשונה
הצורך והרצון העז להתנדב מוצא לפעמים בני משפחה אחת ששימשו כמתנדבים במד"א לאורך השנים. בדיוק כמו במקרה של האחיות לבית דסקל, יונת, נועה, אוריה ושיראל, שהתנדבו כולן במד"א כשהיו נערות. יונת, הבכורה, המשיכה לעבוד בארגון והפכה לפראמדיקית בכירה, ואחיותיה המשיכו באפיקים אחרים. כשמשבר הקורונה הגיע לישראל, חזרו האחיות דסקל לארגון ההצלה הלאומי, והתייצבו יחד בחזית המאבק בנגיף.
יונת (29) החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער. בצבא שירתה כפראמדיקית, ומיד לאחר השחרור חזרה לעבודה במד"א. כיום, היא עובדת באגף המבצעים של הארגון וממשיכה לפעול גם כפראמדיקית בניידות לטיפול נמרץ. מאז פרוץ המשבר, היא משמשת כאחראית במוקד השליטה הארצי של מד"א בקרית אונו. "כשהתחיל משבר הקורונה, וזיהיתי את הצורך בעובדים ומתנדבים נוספים, רציתי מאוד להחזיר את האחיות שלי אלינו לארגון. אני חושבת שבאיזשהו מקום, כשהבנתי את גודל המשבר, רציתי שהן יהיו חלק מזה ויעמדו יחד איתי ועם שאר אנשי מד"א במאמץ המשותף לשמירה על בריאות הציבור והצלת חיים", מספרת יונת.
נועה (27), סטודנטית לרפואה, שמעה שמגייסים סטודנטים לרפואה שיסייעו בביצוע הדגימות לבדיקת נגיף הקורונה, ומיד הרגישה צורך לבוא ולסייע. "לאחר הכשרה התחלתי להתנדב במתחמי 'היבדק וסע' בירושלים, מודיעין ואלעד, ועד היום דגמתי מאות אנשים", סיפרה נועה, "ההרגשה שאני לוקחת חלק פעיל במאבק הלאומי בנגיף מסבה לי סיפוק רב. באופן אישי, האפשרות לעשות משהו בעל חשיבות בתקופה קשה כל כך, נתנה לי המון". גם אוריה (24), עובדת סוציאלית, החלה לעבוד במוקד הקורונה של מד"א כשהתחיל המשבר סביב נגיף הקורונה כמו גם האחות הצעירה שיראל (21) ששמעה על העומס במד"א לא חשבה פעמיים והצטרפה לשורות המתנדבים.
אחד מסיפורי ההתנדבות המרגשים מהעת האחרונה הוא סיפורה של יעל שבח, אשת הרב רזיאל שבח שנרצח לפני שנתיים וחצי בפיגוע סמוך לחוות גלעד. שבח (35) אב לשישה, ששימש כמתנדב וכונן הצלה של מד"א ביישוב מגוריו, עוד הספיק להתקשר לאשתו שהזעיקה את כוחות מד"א למקום האירוע.
בימי השבעה הגיעו לביתה של יעל נציגי מד"א שהודיעו לה כי הם מבקשים להנציח את זכר בעלה בקורס חובשים מיוחד שייפתח בקרוב. יעל החליטה להשתתף בקורס ויצאה לדרך יחד עם עוד 30 מתנדבים. אחד התרגילים שהתקיים ביישוב במהלך הקורס, ובו השתתפה יעל, התקיים סמוך למתחם הקבר של בעלה. אירוע שעורר אצלה התרגשות רבה והיווה למעשה סגירת מעגל. כמה חודשים אחרי, בסיומו של הקורס הוכשרה יעל כפראמדיקית פעילה והצטרפה למערך מתנדבי שומרון של מד"א המונה כ-300 מתנדבים.
