תפריט
הכשרת חובשים ופארמדיקים ומענה ממוקד ומהיר לצרכי הבריאות של הציבור בקהילה, יסייעו בצמצום העומס בבתי החולים. ד"ר רפי סטרוגו, סמנכ"ל רפואה במד"א, מוביל את רפואת החירום של ישראל לשיאים חדשים
את בעיית העומס בבתי החולים, בעיקר בחדרי המיון, אין מישהו מאיתנו שלא מכיר. בעיה שבימי הקורונה התחדדה, נוכח הצורך לצמצם את מספר המקרים שאינם דורשים פינוי לבית חולים, ובכך לאפשר צמצום דרמטי של מספר הפונים לחדרי מיון.
סנונית ראשונה של יוזמה שתסייע להגיע ליעד הזה היא "מד"א בקהילה", מיזם מהפכני משותף למפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומגן דוד אדום אשר יאפשר מתן טיפול ושירותי רפואה בבית ע"י צוותי האמבולנסים המקצועיים של מד"א.
"התחלנו לגלגל את הרעיון כבר לפני שבע שנים, ובשלוש השנים האחרונות ביתר שאת", אומר ד"ר רפי סטרוגו, סמנכ"ל רפואה במד"א. "אחרי שראינו מה קורה בעולם בנינו מודל המבוסס על מספר עקרונות, שלדעתנו הוא הטוב ביותר ונותן פתרון לכל נושא והוא גם בעצם העתיד של רפואת החירום הטרום אישפוזית ב-20 שנה הקרובות".
עפ"י המידע שבידי מד"א, לפחות כשליש מהקריאות לאמבולנסים המסתיימות בפינוי יוכלו לקבל טיפול מרחוק או בבית. מעבר להפחתת העומסים על בתי החולים, מניעת אשפוזים מיותרים ומניעת הידבקויות מביא עמו המיזם כמה בשורות מרחיקות לכת בתחום הטיפול הרפואי: ניהול המטופל בביתו או בקהילה מבלי לפנותו למיון, שיפור זמני התגובה ובעיקר מתן מענה רפואי מיידי ומתקדם המותאם לבעיה הרפואית ממנה סובל המטופל, וזאת באמצעות ביצוע בדיקות רבות, תוך שימוש במכשור מתקדם ושידור התוצאות למרכזים הרפואיים המתאימים לצורך קבלת החלטה במקום.
בכל הקשור לשירותי רפואת חירום (EMS) פועל היום מד"א על פי המודל האנגלו-אמריקאי. המטפלים בשטח הם חובשים ופראמדיקים והם פועלים על פי פרוטוקולים ונהלים מקצועיים מובנים. "כמובן שיש פראמדיקים בדרג גבוה יותר, עם יותר אמצעים ויכולות", אומר ד"ר סטרוגו, "אבל למטפל בשטח אין סמכות לשחרר מטופל, גם אם הוא נפצע באצבע, הוא עדיין מחויב לקחת אותו לחדר מיון". וככה זה פועל בכל העולם?
"כן, למעט מקומות שבהם פועל המודל הצרפתי-גרמני, כשבשטח יש פראמדיקים או אחיות עם סמכויות מיוחדות, שמותר להם לשחרר מטופל. אצלנו כמו בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואנגליה יש לפראמדיק בזירת האירוע סט מסוים של תרופות, ציוד ופרוטוקולים לפיהם מותר לו לנהוג, אבל בכל מקרה הוא צריך לקחת את המטופל לבית החולים".
והמודל הזה כבר עובד?
מד"א הכשיר צוותים ונערך שכל אמבולנס וכל נט"ן שיגיעו למטופל, יוכלו להעלות רופא ולנהל את המטופל, ואם לא צריך – אז לא לפנות לבית חולים
מזה מספר חודשים שבמד"א נערכים למבצע חיסון המוני של חמישה מיליון איש נגד השפעת, שיתבצע בין החודשים אוקטובר-דצמבר. מכיוון שברור שהיקף חיסונים שכזה לא יכול להיות רק באחריות קופות החולים פנה מד"א לוועדה לפעולות חריגות במנהל הרפואה, בבקשה להכשיר את הפראמדיקים לבצע חיסונים. "ארגנו יום הכשרה, כי בסך הכל הפראמדיקים יודעים לתת זריקות", אומר ד"ר סטרוגו "ואכן באמת התבשרנו שהוועדה אישרה באופן עקרוני את הצורך. בימים אלה אנו נערכים להכשיר גם את הפראמדיקים וגם את החובשים, וברגע שנקבל אישור בכתב ממנכ"ל משרד הבריאות, נוכל לסייע למערכת הבריאות לחסן את כל האוכלוסייה".
האדם שהציל אותי, יצאנו להציל עוד חיים. תחושת הסיפוק הייתה גדולה מאוד, מעבר למה שניתן לתאר במילים. ולמרות זאת, זה גם החזיר אותי במידה מסוימת לפיגוע, והרגשות היו מעורבים. ההתרגשות והשמחה התערבבו עם זיכרונות קשים, אבל אני מרגיש שהצלחתי להתגבר, ומחכה כבר לעלות שוב למשמרת על האמבולנס".
אתם תגיעו בעצם לבתים ותחסנו אנשים?
"כן, זו המטרה. זה פרויקט רחב היקף שאנו עסוקים בו, ומאמינים שבאמצעותו תהיה לנו את הפלטפורמה המתאימה, בעוד כחצי שנה אני מניח, גם לחיסון קורונה".
מה עוד מתוכנן בתחום האחריות שלך?
"במקביל להיערכות לחיסוני השפעת אנחנו עושים רביזיה בכל החידושים הרפואיים שהיו בשנה האחרונה. למשל מתן תרומת דם לנפגעי טראומה, שימוש בחבישות מיוחדות לעצירת דימום, שימוש באולטרסאונד במהלך החייאה ועוד. כאגף רפואה אנו נוברים במאמרים ובספרות הרפואית העדכנית ביותר, כדי להביא לארץ את כל החידושים הכי מעודכנים ואנחנו כל הזמן משדרגים את השירות, היכולות והמיומנויות שלנו. בשנה האחרונה שינינו את כל המבנה של הכשרת הפראמדיקים. הוספנו תכנים שיהפכו את הפראמדיק למטפל שיש לו יותר יכולות, ידע וסמכויות".
איפה אנחנו עומדים בהשוואה לעולם המערבי בכל הקשור לרפואת חירום?
"תחום רפואת החירות בישראל נחשב בעולם בין ה- Top Ten, אם לא מעל לזה. מגיעים לכאן אנשים מכל העולם כדי ללמוד מה אנחנו עושים. זה נובע גם מהצורה שבה אנחנו עובדים, עם כל החידושים והפיתוחים וכו' וגם, לצערי, בגלל שאנחנו אחד מארגוני רפואת החירום שיש לו הכי הרבה ניסיון בפיגועים ובמצבי חירום. במקומות אחרים בעולם יכולים ללמוד הרבה ולתרגל שוב ושוב על בובות, אבל הם לא ראו אף פעם אוטובוס מתפוצץ".
לאן היית רוצה לקחת את תחום רפואת החירום בחמש השנים הקרובות?
"השאיפה שלי היא לעשות שני דברים: לשדרג את כל מערך רפואת החירום לרמה של פראמדיקים. כך שהמענה הרפואי לכל מטופל באירוע חירום, ולא חשוב אם זה טראומה או מחלה, אירוע מינורי או קשה, צריך לפגוש פראמדיק, ולא פחות מזה. אפילו אם הכשרת כל החובשים לרמה של פראמדיקים, זה מבצע מורכב, אני חושב שזה ישים את שירות רפואת החירום בישראל במקום אחר. הנושא השני, שחלק ממנו זה שירות 'מד"א בקהילה', הוא הפיכת רפואת החירום, לחלק משרשרת הטיפול, יחד עם קופות החולים ובתי החולים. זאת אומרת שמד"א יהיה הזרוע המקשרת בתוכניות וחלק מאשפוז הבית ומתן מענה בביקורי מטופלים בבית על בסיס יומי. כיוון שאנו נמצאים בשטח, אנו יודעים להגיע למטופלים הביתה ולטפל בהם בביתם. קופות החולים יודעות לעשות את זה במרפאה. בתי החולים יודעים לעשות את זה באשפוז. אנחנו יודעים לעשות את זה בבית של המטופל. הבית זו הטריטוריה שלנו".