מדא https://mda-israel.ussl.co.il 90 שנות הצלת חיים Tue, 22 Sep 2020 07:49:33 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.1.7 https://mda-israel.ussl.co.il/wp-content/uploads/2020/08/cropped-favicon-mda-32x32.png מדא https://mda-israel.ussl.co.il 32 32 מתנדבי מד"א https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%90/ Tue, 22 Sep 2020 07:28:00 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=756

נכונים

ומוכנים תמיד

הם מסורים, מאמינים בערכי מד"א ופועלים לילות כימים להצלת חיים.
רוח ההתנדבות המפעמת בקרב אלפי מתנדבי מד"א – סיפורים מהשטח

היא בת 42, אם חד הורית לשישה ילדים, מטפלת מוסמכת לגיל הרך ומזכירה רפואית, ובין שלל עיסוקיה היא לא מוותרת אף פעם על משמרת במד"א. אסמהאן אבו סלאם מגן יבנה, מתנדבת במד"א כבר 16 שנים ברציפות כחובשת רפואת חירום ונהגת אמבולנס, מרגישה ברת מזל על הזכות שנפלה בחלקה.
"אני מקבלת מילדיי תמיכה ענקית", מספרת אסמהאן, המתנדבת גם כקצינת מבצעים של יחידת החילוץ וההצלה של גן יבנה. "אם יש לי מצב רוח רע, הם אומרים לי ללכת למשמרת במד"א כי הם יודעים שזה יעשה לי טוב. העשייה והנתינה מסבות לי המון סיפוק, ואני מרגישה בכל רגע נתון שאני חלק ממשפחת מד"א החמה והתומכת. להתנדב במד"א, זו זכות גדולה בעיניי כי בכל רגע אני גם נותנת לאחרים, ולא פחות מזה גם לעצמי".
בחודשים האחרונים, לקחה אסמהאן חלק פעיל בפעילות מד"א בחזית המאבק בנגיף הקורונה. היא עברה הכשרה ללקיחת דגימות ועבדה כדוגמת בבתיהם של מטופלים באזור גן יבנה ואשדוד, במתחם "היבדק וסע" באשדוד ובבתי אבות באזור.

הפצוע שהפך לחובש

אסמהאן היא אחת מ-30,000 מתנדבי מד"א הפועלים ברחבי הארץ. מתנדבים שרוח ההתנדבות המפעמת בהם באה לידי ביטוי בכל מגע עם הציבור הנזקק לשירותיהם, תוך גילוי אכפתיות, חמלה, תשומת לב והרגשה טובה המשתלבים בעבודתם המקצועית. כל המתנדבים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, ועוברים כבר בשלב ראשון הכשרה בסיסית בקורס להגשת עזרה ראשונה. במסגרת הקורסים הבסיסיים רוכשים המתנדבים גם מיומנות בהחייאת לב – ריאות, גישה וטיפול בחולים, טיפול בנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה, טיפול בטביעה ובהתחשמלות, הגשת עזרה ראשונה לילדים ותינוקות ועוד.
מעבר לרצון לסייע במשימות הצלה שונות, הגיעו רבים ממתנדבי מד"א לארגון בעקבות חוויות אישיות שעברו. אחד מהם הוא דביר שנרב, שחזר לאמבולנס מד"א כחובש לצד הפראמדיק יובל ערן. בפעם האחרונה שהשניים היו ביחד באמבולנס, זה היה דקות אחרי הפיגוע הנורא בו נרצחה אחותו של דביר, רנה שנרב ז"ל ואביו נפצע גם הוא. דביר היה בסכנת חיים, ויובל נלחם על חייו. 

אחרי טיפול רפואי ואשפוז בבית חולים, דביר חזר לעצמו, לא ויתר וסיים בהצלחה את קורס חובשי רפואת חירום במד"א, אותו התחיל לפני שאירע הפיגוע. בסוף השנה שעברה הוא חזר אל האמבולנס של מד"א, הפעם כחובש יחד עם האיש שהציל את חייו.
"המשמרת הראשונה באמבולנס של מד"א הייתה יותר מסגירת מעגל עבורי", מספר דביר. "יד ביד, עם האדם שהציל אותי, יצאנו להציל עוד חיים. תחושת הסיפוק הייתה גדולה מאוד, מעבר למה שניתן לתאר במילים. ולמרות זאת, זה גם החזיר אותי במידה מסוימת לפיגוע, והרגשות היו מעורבים. ההתרגשות והשמחה התערבבו עם זיכרונות קשים, אבל אני מרגיש שהצלחתי להתגבר, ומחכה כבר לעלות שוב למשמרת על האמבולנס".

המתנדבים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, ועוברים כבר בשלב ראשון הכשרה בסיסית בקורס להגשת עזרה ראשונה

האחיות שנלחמות בקורונה

הצורך והרצון העז להתנדב מוצא לפעמים בני משפחה אחת ששימשו כמתנדבים במד"א לאורך השנים. בדיוק כמו במקרה של האחיות לבית דסקל, יונת, נועה, אוריה ושיראל, שהתנדבו כולן במד"א כשהיו נערות. יונת, הבכורה, המשיכה לעבוד בארגון והפכה לפראמדיקית בכירה, ואחיותיה המשיכו באפיקים אחרים. כשמשבר הקורונה הגיע לישראל, חזרו האחיות דסקל לארגון ההצלה הלאומי, והתייצבו יחד בחזית המאבק בנגיף.

יונת (29) החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער. בצבא שירתה כפראמדיקית, ומיד לאחר השחרור חזרה לעבודה במד"א. כיום, היא עובדת באגף המבצעים של הארגון וממשיכה לפעול גם כפראמדיקית בניידות לטיפול נמרץ. מאז פרוץ המשבר, היא משמשת כאחראית במוקד השליטה הארצי של מד"א בקרית אונו. "כשהתחיל משבר הקורונה, וזיהיתי את הצורך בעובדים ומתנדבים נוספים, רציתי מאוד להחזיר את האחיות שלי אלינו לארגון. אני חושבת שבאיזשהו מקום, כשהבנתי את גודל המשבר, רציתי שהן יהיו חלק מזה ויעמדו יחד איתי ועם שאר אנשי מד"א במאמץ המשותף לשמירה על בריאות הציבור והצלת חיים", מספרת יונת.
נועה (27), סטודנטית לרפואה, שמעה שמגייסים סטודנטים לרפואה שיסייעו בביצוע הדגימות לבדיקת נגיף הקורונה, ומיד הרגישה צורך לבוא ולסייע. "לאחר הכשרה התחלתי להתנדב במתחמי 'היבדק וסע' בירושלים, מודיעין ואלעד, ועד היום דגמתי מאות אנשים", סיפרה נועה, "ההרגשה שאני לוקחת חלק פעיל במאבק הלאומי בנגיף מסבה לי סיפוק רב. באופן אישי, האפשרות לעשות משהו בעל חשיבות בתקופה קשה כל כך, נתנה לי המון". גם אוריה (24), עובדת סוציאלית, החלה לעבוד במוקד הקורונה של מד"א כשהתחיל המשבר סביב נגיף הקורונה כמו גם האחות הצעירה שיראל (21) ששמעה על העומס במד"א לא חשבה פעמיים והצטרפה לשורות המתנדבים.  

בזכותו ולזכרו

אחד מסיפורי ההתנדבות המרגשים מהעת האחרונה הוא סיפורה של יעל שבח, אשת הרב רזיאל שבח שנרצח לפני שנתיים וחצי בפיגוע סמוך לחוות גלעד. שבח (35) אב לשישה, ששימש כמתנדב וכונן הצלה של מד"א ביישוב מגוריו, עוד הספיק להתקשר לאשתו שהזעיקה את כוחות מד"א למקום האירוע.
בימי השבעה הגיעו לביתה של יעל נציגי מד"א שהודיעו לה כי הם מבקשים להנציח את זכר בעלה בקורס חובשים מיוחד שייפתח בקרוב. יעל החליטה להשתתף בקורס ויצאה לדרך יחד עם עוד 30 מתנדבים. אחד התרגילים שהתקיים ביישוב במהלך הקורס, ובו השתתפה יעל, התקיים סמוך למתחם הקבר של בעלה. אירוע שעורר אצלה התרגשות רבה והיווה למעשה סגירת מעגל. כמה חודשים אחרי, בסיומו של הקורס הוכשרה יעל כפראמדיקית פעילה והצטרפה למערך מתנדבי שומרון של מד"א המונה כ-300 מתנדבים.

]]>
מחלקת ההדרכה https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%94/ Mon, 21 Sep 2020 14:34:39 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=736

מד"אי

ההצלה

מגוון קורסים, יכולות הדרכה גבוהות ומיומנות מעשית בשטח יצרו למחלקת ההדרכה של מד"א מוניטין כמחלקה איכותית ומקצועית שאין שני לה.
הצלת חיים – מהתיאוריה לפרקטיקה

"כל המציל נפש אחת בישראל כאילו קיים עולם מלא….". האמרה התלמודית הזו היא נר לרגליה של מחלקת ההדרכה במד"א. מטרותיה המרכזיות הן הפצת הידע והקניית כלים לכמה שיותר אנשים באוכלוסייה, הגשת עזרה ראשונה וביצוע פעולות מצילות חיים. וכשזוהי המטרה הנעלה, רבים האמצעים, הדרכים והיצירתיות להנחלת הידע החשוב כל כך.
הקניית הידע לצוותים הרפואיים של מד"א היתה אחד מאתגרי הארגון עוד בימיו הראשונים. ד"ר אריה אלוטין, ששימש כמנהל המחלקה הכירורגית בבית-החולים "הדסה" בתל- אביב, היה המועמד המתאים ואולי גם היחיד, לביצוע משימה זו כמי שקודם הדריך קבוצות נוער בהגשת עזרה ראשונה והיה בעל ניסיון רב בהדרכת רופאים. 

ד"ר אלוטין, שנרתם ברצון למשימת ההדרכה, הבין שללא חוברות עזר עם איורים יהיה קושי רב בהבנת הנלמד והחל לכתוב בעצמו חוברות אלו ולטפל בהדפסתן. החוברת הראשונה בעברית, להוראת עזרה ראשונה, נכתבה ע"י ד"ר אלוטין ביולי 1931 ונשאה את הכותרת "עזרה ראשונה במקרי אסון".

היא חולקה למשתתפים בקורסים הראשונים לחובשים, ואחריה נכתבו ספרי הדרכה עבריים נוספים בנושאי עזרה ראשונה, במניעת תאונות חשמל בבית, בתחבורה ובתעשייה, התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר ועוד. בשנות ה-30 התמקמה מחלקת ההדרכה בבית מד"א, ברחוב מזא"ה בתל-אביב משם יצאה תורת העזרה הראשונה לכל סניפי מד"א.

ידע לכלל הציבור

מאז אותם ימים פועלים אנשי מחלקת הדרכה במרץ כדי להתאים את ההכשרות לכלל סוגי האוכלוסייה ולבצע את ההתאמות הנדרשות ברמת התוכן ובשיטות הלימוד, בכדי לאפשר לכמה שיותר אנשים לרכוש את הידע ולהציל חיים. היצע הקורסים המגוון כולל קורסים החל מהרמה הבסיסית (החייאה ועזרה ראשונה) ועד לרמה המתקדמת ביותר הכוללת הכשרת חובשי רפואת חירום, הכשרות ייחודיות לרופאים ואחיות ועוד פרויקטים ייחודיים בעלי חשיבות לאומית. לצרכיו הפנימיים של הארגון אמונה מחלקת ההדרכה על הכשרת 24,000 המתנדבים והעובדים במגן דוד אדום, הן בהכשרות הייסוד והן בריענונים התקופתיים הנדרשים.
אבל המידע האמור, כפי שרואים אותו במד"א, הוא נחלת הכלל ומסיבה זו מובילה המחלקה את תחום הדרכות העזרה הראשונה בכל מדינת ישראל, עם עשרות קורסי החייאה ועזרה ראשונה, המתקיימים במגוון רחב של מוסדות וארגונים ביניהם מוסדות חינוך, בתי חולים, קופות חולים, בתי ספר לסיעוד, מפעלים, ארגונים ביטחוניים, משרדי ממשלה, צבא ההגנה לישראל ועוד.

היצע הקורסים מגוון וכולל בין השאר: החייאה בסיסית ושימוש בדפיברילטור, החייאת ילדים ותינוקות, סביבה בטוחה וטיפול באלרגיה מסכנת חיים, נאמני עזרה ראשונה, מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום/נהגי אמבולנס, שאיבת דם ורידי במבוגר, עזרה ראשונה למשיטים, ריענון למצילים, מדבירים ומאבטחים, עזרה ראשונה לסיירות הורים, בני מצווה ACLS, PALS PEARS ועוד. בקורסים אלה הוכשרו במהלך השנה שעברה 180,000 אנשים, ביניהם נאמני עזרה ראשונה, אנשי ביטחון, שוטרים, לוחמי אש, רופאים, אחיות, צוותים פרא-רפואיים, גננות, סייעות, מטפלות, מורים ועוד. גם העובדה שרוב הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקופות החולים בישראל מעדיפים לעבור את ההכשרה השנתית שלהם במד"א מהווה הישג נוסף של המחלקה.
דרך נוספת להעברת הדרכה שתסייע בהצלת חיים, היא הפצת סרטוני עזרה ראשונה באינטרנט. מקרה שהוכיח את יעילותם של אותם סרטונים אירע בירושלים, כשמגי לוגסי תושבת פסגת זאב היתה עדה לפיגוע דקירה.

לוגסי, ללא כל הכשרה רפואית, ביקשה מנהג אוטובוס שעבר במקום לפתוח את דלת האוטובוס, הכניסה את הבחור שנדקר, ותוך שהיא מבקשת מהנהג להזעיק את כוחות ההצלה עצרה את הדימום בעזרת מגבונים. כשנשאלה מאוחר יותר מהיכן שאבה את התושיה סיפרה: "ראיתי בסרטון של מד"א שהכי חשוב לעצור את שטף הדם וזה מה שעשיתי. זה היה הדבר שזכרתי מהסרטון וכך נהגתי".

כ- 900 מדריכי עזרה ראשונה מפעיל מד"א בפריסה ארצית. כולם בעלי הכשרה רפואית, חובשים או פראמדיקים מהמניין הנעזרים בשיטות לימוד שונות כדי להעניק לציבור את כל הכלים למתן עזרה ראשונה במקרה חירום רפואי. ההדרכה מתבצעת בשיטה פרונטלית מול החניכים בכיתה, בשילוב תרגול מעשי באמצעות בובות ועזרי הדרכה מתקדמים ואתר קורסים בו ניתן למצוא מצגות, שאלות תרגול, סרטוני הסבר ובחינה עצמית. בנוסף, ישנם מסלולי לימוד הכוללים לימוד מתוקשב המאפשר לימוד בזמן ובקצב המתאים לחניך. גם קורסים אלו משלבים תרגול מעשי בכיתה עם מדריך מד"א. ההדרכה יכולה להתבצע בשפות שונות: ערבית, רוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ואמהרית ובמידת הצורך גם בשפות נוספות, (כולל שפת הסימנים).
החדשנות הטכנולוגית מסייעת גם היא כדי להעביר לחניכים את התחושה הקרובה ביותר למציאות ולתרגל טיפול במקרה חירום בדרך האמיתית ביותר. לשם כך נעשה שימוש בציוד מהמתקדמים בעולם לתרגול: סימולטורים חדישים המשלבים יכולות הדמייה, ניהול נתיב אוויר בסיסי ומתקדם, בובות המאפשרות מתן תרופות, ביצוע דפיברילציה, קיצוב והיפוך חשמלי, מתן משוב על איכות ההחייאה הבסיסית ואיכות העיסויים, תרגול מגה-קוד ועוד.

סימן קריאה - מדריך

מדריך חובה בכל בית, בגני ילדים, במעונות ובמוסדות החינוך. ספר זה, הוא המקיף ביותר בכל הקשור לעזרה ראשונה בתינוקות וילדים, ומכיל מבחר נושאים שנועדו להקנות מיומנות מעשית ולספק כלים בסיסיים המאפשרים להגיש עזרה ראשונה.

הספר כולל הנחיות ליצירת סביבה בטוחה, הערכת מצבי חירום רפואיים, מחלות, תופעות נפוצות בקרב תינוקות וילדים וטיפול במצבי חירום שונים. הספר מומלץ להורים ולהורים שבדרך, סבים וסבתות, גננות, סייעות ומטפלות, צוותים חינוכיים ומדריכים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.

כל ההכנסות ממכירת המדריך הן קודש לרכישת ציוד מציל חיים למתנדבי מד"א.

מייצאים את הידע לעולם

מי שיגיע לקורסי ההדרכה של מד"א ירוויח פעמיים. גם בידע הרחב שירכוש וגם ייהנה משיעורים מרתקים בהנחיית טובי המומחים בתחום בישראל. בין אלה נמנים: המנהל הרפואי של מד"א ד"ר רפאל סטרוגו, רופא מומחה ברפואה דחופה וברפואה פנימית, בעל ניסיון רב שנים בתחומים אלה, חבר בוועדות שונות, מוביל ופורץ דרך בישראל בנושא זה, וד"ר אלי יפה, סמנכ"ל קהילה במד"א, דוקטור למנהל ציבורי ומדעי הרפואה, בעל ניסיון של עשרות שנים בהקמת תוכניות הכשרה ייעודיות, ניהול מערכי הדרכה והתנדבות, חבר בוועדות שונות, מרצה ברפואת חירום באוניברסיטאות ועוד.
ההדרכות המקצועיות האלה זיכו את מחלקת ההדרכה של מד"א בהכרה בינלאומית לאחר שאיגוד איגוד הלב האמריקאי (AHA) הכיר במחלקה כמרכז הדרכה רשמי (ITC) וכשלוחה שלו בישראל, כשהמחלקה רשאית להפיק תעודות של איגוד הלב האמריקאי עבור קורסים מסוימים בהתאם לתנאים ולאמות המידה של ה- AHA.

]]>
עזרה ראשונה https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94/ Thu, 17 Sep 2020 22:05:49 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=724

מתחבושת אישית

להחייאה מתקדמת

הסיוע הראשוני שמעניק מד"א לנפגעים עבר כברת דרך מרשימה מאז הקמתו ועד היום. מאמצעי טיפול בסיסיים ומינימליים ועד פיתוחים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים לסיוע טרום אשפוזי • האבולוציה של העזרה הראשונה במד"א

תחבושת גלילית לחבישת פצעים ועצירת שטפי דם, משולש מבד ערבי וסד עץ לקיבוע שברים. עם הציוד הזה ועוד אמצעים יצא מד"א לדרך כשהוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אז הוכתבה תורת העזרה הראשונה המיטבית של אותה תקופה, מניסיונם של רופאים צבאיים במלחמת העולם הראשונה וממידע שנשאב מ"הצלב האדום" הבינלאומי. חלק מחומרי החבישה נרכשו או נתרמו אז מעודפי מלחמת העולם הראשונה. התחבושות הגליליות הוכנו על ידי המתנדבות, במתפרה שהוקמה לצורך זה בבית מד"א בתל-אביב. ביחד עם סדי העץ ומשולשי הבד, היו התחבושות הללו הרכיבים העיקריים של תיק העזרה הראשונה, שקיבלו אז החובשים לקראת צאתם לשטח.

מתחילים להצטייד

בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה נרשמה התקדמות נוספת. אז, השתדרגה תכולת תיק העזרה הראשונה בזכות ידידי מד"א בארה"ב, שתרמו לארגון כמויות של תחבושות אישיות בגדלים שונים (קטנה, בינונית וגדולה לבטן), אמפולות יוד לחיטוי פצעים וסדי "תומס" לקיבוע שברים בגפיים התחתונות. התיקים המוגדלים האלה סייעו לטפל בפצועים הרבים, שנפגעו במלחמת העצמאות.
העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, שנקלטה ברובה במעברות וביישובים חדשים שהוקמו ברחבי הארץ, הכתיבה צרכים חדשים. רוב היישובים הללו היו מרוחקים מבתי-חולים והעברת פצועים וחולים לקבלת טיפול הייתה איטית ומסובכת. כדי להקל על האוכלוסייה החדשה, תרמו ידידי מד"א ברחבי תבל כספים להקמת תחנות עזרה ראשונה ביישובים מרוחקים, ואף רכשו למענם אמבולנסים וציוד רפואי.

במקביל נמשכה הנחלת תורת העזרה הראשונה לכלל הציבור ברחבי הארץ. קריאת מד"א בכלי התקשורת ללמוד הגשת עזרה ראשונה, נשאה פרי ומספר הנרשמים לקורסים גדל והלך בהתמדה. עומס המשימה הוטל אז על כתפיהם של קומץ מדריכים, חלקם עובדי מד"א בשכר וחלקם מתנדבים, שנזקקו לאמצעי הדרכה נאותים.
ד"ר אריה אלוטין, המנהל הרפואי של הארגון והאחראי על ההדרכה והמדריך הראשי באותם ימים, צבי שני, פנו אז להנהלת מד"א בבקשה לרכוש ציוד הדרכה, החל מתחבושות ומשולשי בד, מפות אנטומיות, בשלדים ובובות ללימוד הנשמה.
בשנות ה-50 נוסף לילקוט החובשים "מנתב אוויר דו כיווני להנשמה", שהקל על צוותי העזרה הראשונה להנשים מפה לפה, ללא מגע ישיר בין המנשים למונשם. מכשיר פשוט זה היה בשימוש עד סוף שנות ה-60, עד שהוחלף באמצעים מתוחכמים יותר.
גידול האוכלוסייה המהיר בשנותיה הראשונות של המדינה, ובעקבותיו עומסי התנועה בכבישים שהעלו את מספר תאונות הדרכים, חייבו התייחסות חדשה לשירותי העזרה הראשונה. כצעד ראשון יזם מד"א את הגדלת מספר האנשים בעלי ידע בעזרה ראשונה, המסוגלים לטפל בפצועי תאונות עוד לפני הגעת צוותי מד"א. ברוח זאת נתקבל אז בכנסת, ביוזמת מד"א, החוק המחייב נהגי רכב ציבורי, כגון מוניות ואוטובוסים, או נהגי משאיות המובילים חומרים מסוכנים, לעבור קורס עזרה ראשונה. החוק החדש אף חייב כל רכב כזה להצטייד בתיק עזרה ראשונה. עם הזמן הורחב החוק והיום החזקת תיק עזרה ראשונה היא תנאי לרישוי כל בית ספר, גן ילדים ומוסד ציבורי. יתר על כן, בשנת 2008 קיבלה הכנסת, לבקשת מד"א, חוק המחייב החזקת מכשירי החייאה (דפיברילטור אוטומטי למחצה) במקומות ציבוריים, כדי שגם אם מתרחש דום-לב מחוץ לבית-חולים, ניתן יהיה להציל חיים.

שיעור החייאה בקורס של מד"א בשנות ה-70

תיק העזרה הראשונה שהיה בשימוש מד"א בשנות ה-30

מתחילים להצטייד

בעשורים האחרונים עשה מד"א קפיצת דרך בתחום הדרכת העזרה הראשונה והרפואה הטרום-אישפוזית. כל החידושים בתחומים אלה באו לביטוי בציוד, חוברות וספרי הדרכה ובהיערכות לקראת אירועים רבי נפגעים. גורם התמותה השני בתפוצתו במדינות המפותחות, כולל ישראל, הוא מחלת לב ובעיקר אוטם שריר הלב. הניסיון הרב שנצבר במשך השנים הצביע על כך, שככל שהעזרה הרפואית מגיעה מהר יותר לנפגע מהתקף-לב, רבים יותר הסיכויים לחלצו בשלום. בעקבות זאת יזם חיים ויגוליק, מנהל מד"א בירושלים, בשנת 1972 את הפעלתו של "שירות רפואי נייד לחולי-לב". השירות החדש, שכונה בשעתו שח"ל (שירות חולי-לב), רשם לזכותו החייאות מוצלחות רבות ובעקבות זאת הוחלט להפעילו גם בתחנות מד"א אחרות.

רפואת חירום טרום אשפוזית

החדשנות והאמצעים בטיפול הראשוני, המיושמים ע"י מד"א, התעדכנו עם השנים במהירות ושברו בכל פעם שיאים חדשים – תוצר לקחים שהופקו בשטח. בעבר הלא רחוק, היה צוות האמבולנס אמור להגיש לפצוע הסובל מטראומה, עזרה ראשונה וטיפול החייאה מתקדם עד לייצוב מצבו, ורק לאחר מכן להעבירו לבית החולים. כתוצאה מכך היה הצוות מרותק שעה ארוכה אל הנפגע. תפיסה עקרונית זו השתנתה והוחלפה במתכונת "שעת הזהב", הרואה חשיבות עליונה בזירוז הטיפול בנפגע ובהעברתו לבית-החולים במהירות המרבית, מיד לאחר טיפול חירום ראשוני. מתכונת זו קובעת כמה שלבים לטיפול בפצוע. הראשון מקצה עשר דקות לטיפול ראשוני מציל חיים, כגון פתיחת נתיב אוויר והנשמה, עצירת שטפי דם, הרכבת חוסם עורקים, מתן נוזלים וקיבוע ללוח גב. השלב הבא: פינוי מידי לבית חולים, בעוד הטיפול בנפגע נמשך על פי הצורך וסוג הפגיעה. הפינוי מתבצע באמצעים המתקדמים ביותר, ובכלל זה הפעלת מסוק לפינוי לבית חולים הקרוב או לבית חולים ייעודי בהתאם לסוג הפגיעה. בעקבות אימוץ מתכונת "שעת הזהב", פועל מד"א כיום עפ"י הכללים המתקדמים ביותר של רפואת חירום טרום אשפוזית, המתמצה בהענקת עזרה רפואית דחופה, אם ליחיד, במקרה של תאונה, התקף-לב או מחלה חמורה, ואם לרבים, במקרה של אירוע רב-נפגעים. למעשה מדובר בהרבה יותר מאשר פינוי חירום מהיר לבתי חולים, אלא במערכת שלמה, המתאמת בין גופים שונים, גם בשגרה וגם במצבי חירום. לב המערכת הוא המוקד המרחבי, המקבל כל קריאה לעזרה מהציבור. המוקד מאויש בצוותים מיומנים, שהוכשרו לקלוט ולהעריך מידע שמתקבל עם הקריאה, אפילו אם היא באה מעובר אורח מבוהל. בזכות המכשור החדיש של המוקד, המצויד במיטב טכנולוגיות התקשורת והעברת נתונים בזמן אמת, מסוגל המוקד לשגר מידית למקום האירוע כונן מיומן ומצויד בהתאם, כשבמקביל משוגר אמבולנס או ניידת טיפול נמרץ, בהתאם לחומרת המקרה. 

]]>
הסיפורים שמאחורי המספרים https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Thu, 17 Sep 2020 11:23:15 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=664

ההצלה

כולה שלהם

קדושת החיים כערך עליון מניעה את אנשי מד"א הפועלים במסירות, גם כשנדמה כי אפסו הסיכויים להצלת חיים. כמה מבצעי הצלה ראויים לציון ומעוררי גאווה

אילן קשת עם חובשי מד"א שהצילו את חייו

ניצל בפעם השלישית מאירוע לב

כשאדם מאבד סימני חיים בפעם הראשונה ומצליחים להשיבו לחיים, זה נס. כשזה קורה בפעם השלישית זה נס מיוחד. אילן קשת חזר יום אחד מבילוי עם חברים כשחש לפתע בכאבים בחזה ובקשיי נשימה. הכאב הזכיר לו את מה שחווה 15 שנים קודם לכן, כשעבר אירוע לבבי. הוא התקשר למוקד 101 של מד"א וביקש סיוע. בתוך כ-3 דקות, הגיעו למקום חובשי רפואת חירום במד"א, יששכר וייס, אהרון פישר ונתי ימין. הצוות ביצע בדיקה רפואית, זיהה שמדובר בהתקף לב, ובתוך שניות, אילן לקה בדום לב ומת מוות קליני. החובשים השכיבו אותו, ומיד החלו בביצוע פעולות החייאה מתקדמות, שכללו עיסויי לב ומתן מכת חשמל ממכשיר הדפיברילטור. בתוך כשתי דקות מרגע ההתמוטטות חזר הדופק ואילן שב לנשום בכוחות עצמו. נראה היה שניתן לנשום לרווחה, אלא שכעבור כמה דקות, כשאילן כבר על מיטת האמבולנס, רגע לפני הפינוי לבית החולים בניידת הטיפול הנמרץ, הוא התמוטט שוב ואיבד דופק ונשימה. החובש אהרן פליישמן והפראמדיק יוסי בר מעוז מצוות הניידת טיפול נמרץ של מד"א ביצעו בו בשנית פעולות החייאה מתקדמות שכללו מתן מכת חשמל נוספת, ובתוך כדקה ליבו החל לפעום שוב, והוא פונה לבי"ח, כשהוא בהכרה מלאה.
כמה ימים אחרי האירוע, הגיעו לבקר את אילן בבית החולים, מי שהוא מכנה "המלאכים", חובשי רפואת חירום על אופנועי מד"א יששכר וייס ונתי ימין, וחובש רפואת חירום על רכב הבימבולנס אהרון פישר. שלושת החובשים התרגשו לפגוש אותו בביה"ח במצב טוב בחיק משפחתו.

חיי הבן ניצלו והאמא הפכה לחובשת

לפני חמש שנים אלון, בנה של אתי קריו ממודיעין, נפצע קשה. זה קרה כשנפל מגובה לאחר שטיפס עם חבר על מחסן, התגלגל ממנו, נפל לצד הכביש ונחבט בראשו. הילד החל לדמם ולא ניתן היה לתקשר איתו. חבריו שראו את הנפילה מיהרו להזעיק את הוריו שהגיעו למקום ונסעו במהירות למרפאה. "מצבו של הילד החל להתדרדר במהירות והבנו שאם לא נזעיק את מד"א עכשיו, אנחנו עלולים לאבד אותו", מספרת אתי. "אמבולנס של טיפול נמרץ הגיע במהירות, וממנו יצאו החוצה במהירות שני פראמדיקים מדהימים, ישי ראוכברגר ואיקו מנשה. הם בדקו את בני במהירות, עצרו את הדימום, הזריקו תרופות שיסייעו למנוע התדרדרות ונסעו אתו במהירות לבית החולים. שם שהו אתו בחדר הטראומה ווידאו שהוא מקבל את הטיפול הטוב ביותר. לאחר תקופת החלמה ועם שחרורו מבית החולים נסענו עם אלון לבקר בתחנה. משהו בער בי. הרגשתי שאני חייבת להצטרף לצוות הזה שמציל חיים ולנסות, כמותם, לשנות חיים של אנשים. העובדה שהם התפרצו כך לחיינו ונלחמו להציל את אלון הדהימה אותי. הצטרפתי לקורס במד"א והוסמכתי כחובשת, והיום אני מבצעת משמרות עם ישי ואיקו שהצילו את בני ומאושרת על הזכות להציל חיים, איתם".

אתי קריו ממודיעין

ישי ראוכברגר, פראמדיק ומנהל תחנת מד"א מודיעין

הצלת קצין צה"ל בפיגוע דריסה

ישי ראוכברגר, פראמדיק ומנהל תחנת מודיעין, מורגל במשמרות קשות ובמאבק להצלת חיים בתנאים לא שגרתיים. בתפקידו ראה אירועים קשים, אבל את המקרה הזה הוא לא ישכח במהרה. בשעת בוקר מוקדמת התקבל במוקד 101 של מד"א דיווח על שני גברים שנפגעו מרכב, סמוך לכפר ערבי ליד צומת הפרסה בגזרת בנימין. מדיווח כוח צה"ל שהיה במקום התברר כי לוחמי מג"ב, שהיו בפעילות מבצעית, עצרו את רכבם בצד הדרך בשל תקלה. קצין ולוחם מג"ב, שהיו ברכב אחר, ירדו לסייע להם ורכב פלסטיני ובו שלושה מחבלים, שהבחין בהם, האיץ מהירות לעבר את השניים ופגע בהם. לוחמי היחידה הצליחו לנטרל את המחבלים, אבל שני חיילים נפצעו.
"יצאנו לכיוון במהירות, תוך שאנו מנסים לחשוב על הפציעות האפשריות במקרה כזה, ומכינים את הציוד הדרוש", נזכר ישי. "במקביל אלינו יצא מירושלים צוות ניידת טיפול נמרץ עם הפראמדיק והמדריך בביה"ס לפראמדיקים, אהוביה שטרן. כשהגענו, הבנו שהגישה לחיילים חסומה. צה"ל לא אפשר לנו להיכנס ונדרשנו להמתין עד שיוציאו את החיילים אלינו. הבלגן במקום היה גדול, ובשלב מסוים אמרו לנו שהקצין נפטר מפצעיו. רק אחר כך התברר שהוא עוד בחיים. למרות חוסר הוודאות הרגשנו שאנחנו מוכרחים להיכנס לזירת האירוע כדי להתחיל לטפל בפצועים".
ישי וחברי הצוות חיכו זמן רב עד להגעת הפצועים אליהם אבל מהשנייה שקיבלו אותם לא זזו מהם. מצב החייל הוגדר בתחילה כבינוני בגלל פציעת גפיים אבל צוות מד"א הצליח לייצב את מצבו. לעומתו היה הקצין במצב קשה וסכנה גדולה נשקפה לחייו.
ישי: "בשל אופי הפציעות נאלצנו להרדים את הקצין ולהנשים אותו במהלך הפינוי לבית החולים. אבל לפני שיצאנו החלטנו לתת לו מנת פלסמה (מרכיב דם) כדי לאושש אותו ולנסות להתגבר על אובדן הדם הרב. זו פרוצדורה חדשה במד"א אבל היא מדהימה ועושה פלאים. כשקיבלנו אותו אלינו הוא הוגדר במצב קשה מאוד, וכשהבאנו אותו לבית החולים הדופק שלו כבר התאזן והמדדים האחרים השתפרו. כששמעתי לאחר מספר ימים שהוא התאושש, שמחתי מאוד".

החובשת, הפראמדיקים והפצוע האוסטרלי

מקרה שאירע בזמן חופשת "ניקוי ראש" בהודו, החזיר את דניאל ירדני, לשגרת עבודתה במד"א. ירדני, חובשת במוקד 101, הייתה באוטובוס בדרכה לגסט האוס בדרום הודו שעצר לפתע וסביבו החלה מהומה. כשירדה מהאוטובוס גילתה שנקלעה לזירת תאונה בין רוכב אופנוע למשאית. ממבט ראשון זיהתה שמצבו של הרוכב, תייר אוסטרלי, קשה מאוד ומיד החלה לטפל בו. דניאל הזעיקה את שירות האמבולנס המקומי, אך נמסר לה שייקח שעות עד להגעתו. כשחייו של הפצוע בידיה, ידעה שעליה לבצע פעולות מצילות חיים כדי למנוע הדרדרות במצבו. באין ציוד רפואי בהישג יד, החליטה דניאל להיעזר בטובי המומחים והתקשרה למוקד הרפואי של מד"א 101, בישראל.
על הקו היו חבריה למשמרת, פראמדיקים מיומנים, שהנחו אותה כיצד לטפל בפצוע כשהם רחוקים ממנו אלפי קילומטרים. לאחר שייצבה את מצבו הגיע האמבולנס ודניאל הצטרפה לנסיעה כדי להבטיח את שלומו של הפצוע.
"מצבו של הפצוע היה קשה ולכן החלטתי להעלות את הפרמדיקים הבכירים בשיחת וידאו", שחזרה ירדני את האירוע. "אני מתנדבת במד"א מגיל 15, ומילאתי תפקידים שונים בשטח ובמוקד. המקרה הזה ממחיש עד כמה ההכשרה הרפואית והניסיון שצברתי כחובשת מלווים אותי בכל מקום. תמיד אעשה כל מה שאני יכולה כדי להציל חיים, זה טבוע עמוק בתוכי. רק כשיצאתי מבית החולים, התחלתי לעכל את המקרה, והתרגשתי מעצם ההבנה שכישראלית במדינה בקצה השני של העולם, זכיתי להציל חיים. אין לי ספק שכל ישראלי שהיה נקלע לסיטואציה, היה עושה ככל יכולתו על מנת לסייע".

דניאל ירדני חובשת במוקד 101

]]>
עמדות החייאה https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%a2%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%90%d7%94/ Thu, 17 Sep 2020 10:55:46 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=652

דום לב

כבר לא גזירת גורל

עמדות החייאה חכמות שהוצבו לאחרונה במרחבים הציבוריים ברחבי הארץ, הם חלק ממיזם פורץ דרך של מד"א שנועד לשפר בעשרות אחוזים את סיכוי ההישרדות של הלוקים בדום לב. הצלת חיים – הדור הבא

עמדת החייאה ע"ג דוכן של מפעל הפיס | צילום: איקי מימון

במקרה של דום לב, כל דקה היא קריטית. עד כמה? בכל 60 שניות שחולפות מרגע האירוע, ללא טיפול, פוחתים סיכויי ההישרדות של החולה ב-10%-7%, וככל שמכת החשמל ממכשיר הדפיברילטור מתקבלת מהר יותר, גדל הסיכוי של החולה לחדש את פעילות הלב ולחזור לחיים, ללא נזק מוחי.
בשנה האחרונה יצא מד"א במיזם ראשון מסוגו, במסגרתו הוצבו ברחבי הארץ עמדות החייאה חכמות הכוללות מכשיר דפיברילטור מתקדם המחובר לרשת מד"א, נשלט מרחוק ומיקומו מזוהה במוקד 101. מדובר ללא ספק במיזם מהפכני ופורץ דרך, המעניק סיכוי למי שלקה בדום לב והתמוטט באופן פתאומי במרחב הציבורי, להזעיק עזרה ראשונה מצילת חיים, ובעיקר לקבל מענה רפואי מעוברי אורח, בשניות הקריטיות הראשונות.
בישראל כ- 10,000 מקרי דום לב בשנה, מחוץ לכתלי בית החולים, 94% מתוכם לא ישרדו. 3% אחוזים מהשורדים יוותרו עם נזק מוחי בלתי הפיך. מדובר בנתונים קשים שבמד"א החליטו שלא להיכנע להם. דפיברילטור בהישג יד הופך את הקערה על פיה, שימוש בו בדקות הראשונות משפר דרמטית את סיכויי ההישרדות ומשנה את פני המציאות בתחום, עם למעלה מ- 65% שישרדו ללא נזק מוחי.

מאז הצבת אלפי מכשירי הדפיברילטור של מד"א ברחבי הארץ, לשימוש ע"י כונני מד"א, ניצלו באמצעותם חייהם של אנשים רבים. בניסוי שנערך בעיר דטרויט שבארה"ב הצליחו דפיברילטורים להעלות את סיכויי ההישרדות של הלוקים בדום לב ב-60% ויותר וזאת באמצעות פיזור דפיברילטורים במקומות ציבוריים. במד"א החליטו לקחת זאת צעד אחד קדימה ולהפיץ ברחבי הארץ עמדות החייאה חכמות, המחוברות למוקד מד"א ומשמשות את כלל הציבור, במטרה להנגיש את המכשיר לעוברי אורח, שוטרים, פקחים, נאמני חיים וכד', שיוכלו להעניק טיפול מציל חיים בשניות הראשונות עד הגעת הצוותים לשטח.
מכשיר הדפיברילטור, שכל אזרח יכול להפעיל בקלות גם ללא ידע רפואי מוקדם, נותן מכות חשמל על פי הצורך, מכתיב את קצב ההחייאה ומספק הוראות הפעלה קוליות וחזותיות ברורות. המכשיר נמצא בתוך ארון מאובטח שנפתח ונשלט מרחוק ע"י מוקדני 101. כמו כן מחובר הדפיברילטור למוקד החירום של מד"א, כך שניתן לעקוב אחר פעילות ההחייאה בזמן אמת. כשהאזרח המפעיל את המכשיר מקבל הנחיות נוספות מהחובשים והפראמדיקים במוקד 101, צוותי האמבולנס שנמצאים בדרכם למקום האירוע, מקבלים עדכונים מהמוקד על מצבו העדכני של המטופל.

"למנוע כאב ממשפחה אחרת"

פרויקט עמדות ההחייאה החכמות נוחל הצלחה רבה, בזכות קמפיין מימון המונים של עמותת ידידי מד"א בישראל בשיתוף עם מעיין זוסמן, אלמנתו של הקרדיולוג ד"ר אורן זוסמן ז"ל. הקמפיין גייס עד כה למעלה ממיליון שקלים ועמדות החייאה נפרשות בזכות מיזם זה בכל רחבי הארץ.
חודשים ספורים לאחר מותו, החלה מעיין לגלגל את רעיון הפצת דפיברילטורים במרחב הציבורי ופנתה למד"א על מנת לשתף פעולה בנושא. "הרגשתי שזה צעד נחוץ ומתבקש", מספרת מעיין, "לא רק שאורן היה קרדיולוג בעצמו, אלא הוא פעל ליידע את הציבור שכל אחד יכול להציל חיים באמצעות דפיברילטור".
בחודש מרץ 2018 כשנודע לד"ר זוסמן על מותו של כדורגלן ידוע בשנתו הוא צייץ בטוויטר: "מה יכול לגרום לאיש צעיר ובריא לא לקום יום אחד?", בציוץ נוסף, נתן ד"ר זוסמן את התשובה: "כמעט כל האנשים מתים מדום לב". בינואר 2019, פחות משנה לאחר מכן, לקה ד"ר אורן זוסמן, בן 37 ואב לשלושה ילדים קטנים, בדום לב כשהיה לבד בחדר הרופאים בבית החולים, ונפטר. "אורן ניהל אורח חיים בריא, בדיוק כפי שהמליץ למטופליו. הוא עסק בפעילות גופנית, רץ או רכב על אופניים מתל אביב לבית חולים בילינסון הלוך וחזור מספר פעמים בשבוע, מעולם לא עישן ושמר על תזונה בריאה ומאוזנת", מספרת מעיין.

עמדת החייאה חכמה בתחנת דלק דור אלון


חודש לפני שאורן נפטר הייתה מעיין, מעצבת פנים במקצועה, לפני סיום פרויקט עיצוב משרדים בתל אביב. על אחד הקירות הותקן מכשיר דפיברילטור שמעיין צילמה ושלחה לאורן בשאלה מהו תפקידו של המכשיר. אורן השיב ומיד פרסם בטוויטר צילומי דפיברילטורים במרחב הציבורי ובצידם הסבר על פעילותם שנועד לעורר מודעות.

"יותר מתמיד אני מכירה בחשיבות המכשירים האלה שיכולים להציל חיים. כל אחד יכול להפעיל אותם, ולמנוע ממשפחה אחרת את הכאב הנורא איתו אנו חיים", אומרת מעיין. "המטרה החשובה היא להציל כמה שיותר חיים על ידי הצבת כמה שיותר דפיברילטורים ברחבי הארץ, על שמו של אורן. אני קוראת לכל מי שיכול, להמשיך את פועלו של אורן, ולהציל עוד חיים, דרך תרומה לרכישת מכשירי ההחייאה".
ידידי מד"א החליטו להשיק את הפרויקט יחד עם מעיין, ויצאו למבצע גיוס המונים. "ד"ר אורן זוסמן ז"ל הכיר היטב את היכולת של מכשיר הדפיברילטור לשנות מציאות עבור רבים", אומרת מנכ"לית אגודת ידידי מד"א בישראל אורלי אריאל. "לצערנו, בצירוף מקרים טרגי, אורן לקה בדום לב בחדר רופאים בבית החולים כשהוא לבדו, ואף אחד לא יודע מכך דקות ארוכות. לדברי חבריו למחלקה, שימוש בדפיברילטור בדקות הראשונות היה מציל את חייו. אין לי ספק שהפרויקט המבורך הזה הוא צוואתו של אורן וממשיך את מאבקו להצלת ליבם של רבים". 

הצלה והנצחה

עד היום הוצבו למעלה מ-130 עמדות החייאה חכמות של מד"א במרכזי ערים, ישובים, פארקים, חופי הים ומרכזים מסחריים ברחבי הארץ. היעד של מד"א הוא להציב אלפי עמדות, בכל רחבי הארץ, במטרה להציל כמה שיותר אנשים. 

כל עמדות ההחייאה נרכשות מכספי תורמים שמבקשים להנציח את יקיריהם שהלכו לעולמם. הפרויקט המרכזי, באמצעותו הוצבו יותר מ- 100 עמדות בשווי של כמיליון שקלים, הוא הפרויקט להנצחת זכרו של ד"ר אורן זוסמן ז"ל ומעיין מבקשת להמשיך את הפרויקט עד שתושג מטרתו. לאחרונה הצטרפו משפחות נוספות למאמץ הלאומי ותרמו אף הן עמדות החייאה להנצחת יקיריהן. גם מפעל הפיס נרתם לפרויקט החשוב ויצא במיזם לאומי משותף עם מד"א להצבת 600 עמדות החייאה בהיקף השקעה של כ-5 מיליון שקלים. העמדות יותקנו מחוץ לעמדות מפעל הפיס ויהיו נגישות לציבור גם כשהדוכן סגור. תחזוקת המכשירים, תפעולם ותקינותם תהיה באחריות הבלעדית של מד"א.

]]>
יחידת הכוננים https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d/ Thu, 17 Sep 2020 10:36:27 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=642

זכות

ראשונים

באירוע חירום רפואי כל שנייה חשובה, וכשהמכשול העיקרי בדרך לפצועים הוא פקקי תנועה, נכנסת לפעולה יחידת הכוננים של מד"א, עם 6,500 מתנדבים ביניהם חובשים בכירים, פראמדיקים ורופאים המספקים מענה מיידי ברכבם הפרטי, יחד עם אופנועי החירום של מד"א. על מהירות תגובה, יעילות וכל האמצעים בדרך אל המטרה

כשמבחן הזמן הוא מהגורמים העיקריים להצלת חיים, נדרשים פתרונות יצירתיים בדרך להשגת המטרה. ברוח זו השכיל מד"א לתגבר בשנים האחרונות את צי הרכב שלו, במטרה לתת מענה כולל, שיעקוף את המכשול העיקרי בדרך לפצועים: הפקקים.
אחד המיזמים הבולטים בעניין זה הוא יחידת כונני התגובה המיידית, הכוללת כ-650 אופנועים, בהם אופנועי טיפול נמרץ המוזנקים ומגיעים לאלפי קריאות בחודש. המדובר ללא ספק בנדבך נוסף וחשוב למערך רכבי ההצלה בארגון, הנותן מענה רפואי מיידי עד להגעת צוותי האמבולנס/ הניידת לטיפול נמרץ לזירת האירוע.
יחידת התגובה המיידית מונה כ-6,500 מתנדבים ועובדים – מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום, חובשים בכירים, פראמדיקים ורופאים הפרוסים בכל רחבי הארץ.
הכוננים מצוידים בתיקי כונן מיוחדים הכוללים ציוד עזרה ראשונה, ציוד החייאה וערכת חמצן, כשמאות מתוכם אף מצוידים בדפיברילטורים חצי אוטומטיים, חלקם ברכבם הפרטי וחלקם באופנועי מד"א.

עמדת זינוק

בשנים האחרונות אימץ מד"א את מתכונת "שעת הזהב" – אחד המונחים ברפואה הדחופה המתאר את פרק הזמן הקריטי שבין הפציעה לבין קבלת טיפול אפקטיבי ראשוני ומציל חיים. הטיפול כולל פתיחת נתיב אוויר והנשמה, עצירת שטפי דם, הרכבת חוסם עורקים, מתן נוזלים וקיבוע ללוח גב.
בעת קבלת קריאה במוקד מד"א מועברת הקריאה באופן אוטומטי למערכת הזנקת כוננים ייחודית המשולבת במכשירי מירס ובאפליקציה. המערכת מאפשרת לאתר את כונני התגובה המיידית, הקרובים גאוגרפית למקום האירוע, ולשגר להם את פרטי האירוע, כפי שהתקבלו במוקד מד"א.
גם מערכת ההזנקה הזו היא פיתוח בלעדי של מד"א וראשונה מסוגה בעולם המחברת בין המוקד המבצעי למתנדב הבודד, בהתאם למיקומו ולמיקום האירוע. המערכת היא דו כיוונית ומאפשרת לכונן לדווח חזרה למוקד על יציאתו, הגעתו לאירוע ופרטי האירוע כפי שנמצאו על ידו.

ביבשה, באויר ובים

כדי לקצר את זמן ההגעה למטופלים הנמצאים בשטח מורכב, כגון יערות או אזורים המרוחקים מכבישי גישה רגילים, מפעיל מד"א רכבי הצלה מגוונים המותאמים לתנאי השטח הקשים. ביניהם אמבולנסים 4X4, אמבולנסים ממוגני ירי, טרקטורונים, ג'יפים ורכבי גולף ייעודיים לאירועים בתוואי שטח מורכבים המסוגלים להעביר מטופלים מהשטח לאמבולנס.
מד"א מפעיל שני מסוקים שצוותיהם עברו הכשרה ייעודית לטיפול בחולים מורכבים, המרוחקים מבתי החולים. הזנקת המסוקים חוסכת עד שעה בזמן ההגעה לבית החולים, ומאפשרת לצוות מד"א להעניק טיפול מתקדם (כולל ביצוע החייאה ומתן טיפול תרופתי) למטופל בזמן הטיסה, עד ההגעה לבית החולים.

לפני שנה השיק מד"א את סירת הים-בולנס בכנרת המאפשרת הענקת טיפול רפואי בתוך המים, בין היתר במקרים של חבלות וטביעות. על הסירה, שמיועדת לשאת שישה בני אדם, ציוד רפואי מתקדם, הכולל בין היתר דפיברילטור, ציוד הנשמה, אלונקה ועוד.
במסגרת התמודדות עם מגפת הקורונה הוכנסו לשירות המבצעי שני אוטובוסי אמבולנס טיפול נמרץ הכוללים 2 עמדות טיפול נמרץ ו-13 עמדות לטיפול בפצועים קלים בכל אחד המשמשים את מד"א לפינוי המוני באירועים רבי נפגעים.

]]>
במלחמה ובעתות שלום https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d/ Thu, 17 Sep 2020 10:29:43 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=633

במלחמה

ובעתות שלום

בחזית ובעורף, בימי מלחמה וטרור ובמשברים לאומיים. צוותי מד"א נכונים תמיד לשעות המבחן, מוכנים וערוכים לכל סיוע ולכל תרחיש

הקמת המדינה, ועיצומם של קרבות מלחמת העצמאות, פתחו פרק חדש בפעילות מד"א, לאחר שהמדינה הצעירה הכירה בו כארגון ההצלה הלאומי של ישראל. המשימה הלאומית הראשונה לאחר המלחמה הייתה קליטת העלייה הגדולה, שהתחילה לזרום ארצה מיד עם סיום המנדט הבריטי. מד"א השתתף בנטל הזה על ידי הקמת תחנות עזרה ראשונה ברבים מיישובי העולים ובהדרכת האזרחים החדשים כיצד להגיש עזרה ראשונה בשעת הצורך. בנוסף, נערך הארגון כל העת לשעות מבחן של מלחמות, ימי טרור ופגעי טבע, שפקדו את המדינה במשך השנים.

אחרי מלחמת העצמאות עברה על מד"א תקופה ארוכה של ימים אפורים, שבהם נאלץ הארגון להסתגל לחיי הצנע הקשים שעברו על היישוב. כך לדוגמה בחורף הקשה של 1950, שהיה מלווה שלג וגשמי זלעפות, שהקשו במיוחד על תושבי המעברות, שבאותם ימים היו רק מחנות אוהלים שהוקמו בחופזה כדי לקלוט את העלייה הגדולה. מעברות רבות נשטפו בזרמי מים ואוהלים רבים התמוטטו בסופה כשתושביהם נותרו חשופים לגשם העז. מד"א עשה כמיטב יכולתו כדי להקל על תלאותיהם של יושבי המעברות, פעל במבצעי סיוע בלתי צפויים ועמד בהצלחה בכל משימותיו. בנוסף להגשת עזרה ראשונה לנפגעי תאונות דרכים ועבודה, היה אחד השירותים הפופולריים ביותר של מד"א באותה תקופה, העברת יולדות מבתיהן לחדרי הלידה בבתי-החולים.

מבצע קדש. אזרחים מגיעים לתחנת מדא כדי לתרום דם במהלך מבצע קדש

מבצע קדש

באוקטובר 1956 הופרה שגרת החיים כאשר בעקבות כמה מעשי טרור קשים של ה"פדאיונים", שהסתננו לישראל מרצועת עזה, פתח צה"ל במבצע קדש ותקף את הצבא המצרי ברצועה ובסיני. כל סניפי מד"א ואלפי מתנדביו נחלצו מיד לסייע לחיל הרפואה של צה"ל, במשימותיו הכבדות בעת הקרבות. לקראת המבצע, החלו שירותי הדם לאגור מנות-דם בסודיות גמורה. במהלך שבוע הקרבות בסיני הצליח מד"א לגייס 3,000 מנות דם, בעוד שבימים כתקנם נאספו אז 15 אלף מנות דם בשנה שלמה. מנות הדם הללו הוחזקו במיכלים מיוחדים, תוך שמירה על טריותו המוחלטת של הדם, והועמדו לרשות צה"ל. בין שאר המשימות שהוטלו על מד"א בעת מבצע קדש, הייתה הדאגה לטיפול בחיילים המצריים שנפלו בשבי צה"ל. זאת, כחלק מתפקידו של מד"א למלא את המשימות המוטלות על ארגוני "הצלב האדום" הבינלאומי. במקביל, נערך מד"א לשירות האזרחים ברחבי המדינה. בכל הסניפים הוכנו מאות אלפי תרמילים לעזרה ראשונה, אלונקות ושמיכות ועשרות אמבולנסים ניצבו הכן כל שעות היממה.

מלחמת ששת הימים

בימי המתיחות שפקדו את הארץ לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967, נערך מד"א לקראת הבאות. מאמצים רבים הושקעו בהתרמת מנות דם רבות ככל האפשר מהציבור. בתל-אביב בלבד נפתחו ארבע נקודות התרמה וניידת התרמה הוצבה בכיכר דיזנגוף. אלפי תורמים שהגיעו לנקודות הללו ולאחרות בשאר חלקי הארץ, וסייעו בתוך יום אחד לאגירת אלפי מנות דם, שנשמרו בבנק הדם לעת צורך. במקביל נערכו עשרות קורסים מזורזים בעזרה ראשונה בהם הודרכו 900 איש. לאחר שהקרבות פרצו, מילא מד"א את תפקידו ההומניטארי במסגרת ארגון "הצלב האדום" והשקיע רבות בסיוע לאוכלוסייה האזרחית באזורים שנכבשו בידי צה"ל.
עם כיבוש רצועת עזה וסיני וכל הגדה המערבית, נותקו כל בתי-החולים שם ממקורות האספקה שלהם בקהיר ובעמאן. מד"א שוב נכנס לתמונה והעביר אספקה רפואית חיונית ממקורותיו ובכך מילא את צרכיהם בתרופות. במקביל, דאג מד"א, כנציג "הצלב האדום" הבינלאומי, לחיילי האוייב שנפלו בשבי צה"ל. כן העביר מד"א למחנה השבויים המרכזי בעתלית מאות חבילות שי שנשלחו ממצרים באמצעות "הצלב האדום". בזכות שיתוף הפעולה הזה העביר מד"א חבילות שי גם לשבויים הישראליים במצרים. מלבד זאת, סייע מד"א להחזיר למצרים במטוס "הצלב האדום" כמה עשרות שבויים מצריים פצועים והיה מעורב בסופו של דבר גם בארגון החזרתם של כל השבויים, הן הערבים והן הישראלים לארצותיהם.

שלום הגליל. אמבולנסים ממתינים במנחת בחיפה כדי לאסוף פצועים שהגיעו מלבנון

יום כיפורים. חיילים ישראלים פצועים שהוחזרו מהשבי במצרים מובלים לבית החולים באמבולנסים של מדא

מלחמת יום הכיפורים

ההפתעה הגדולה שפקדה ביום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973, את צה"ל ואת המדינה כולה, עם פלישת צבאות מצרים וסוריה לסיני ולגולן, פסחה על מד"א, בזכות היותו תמיד מוכן לשעת חירום. ברגע שבו הוכרז על מצב החירום, החל מד"א להפעיל את כל אנשיו ושירותיו ברחבי הארץ. מתנדבי מד"א התייצבו בתחנות העזרה הראשונה; צי האמבולנסים של מד"א הועמד בכוננות לקראת הצורך בפינוי פצועים – חיילים ואזרחים לבתי-החולים; שירות הדם של מד"א החל במבצע ארצי לאיסוף תרומות דם ולהעברת מנות הדם לבתי-החולים ולחיל הרפואה. בעוד הקרבות נמשכים, נכנס מד"א גם לפעילות ההומניטארית שהוא מחוייב לה כלפי ארגון "הצלב האדום" הבינלאומי. 

במסגרת זאת טיפל מד"א בשבויי האוייב שנפלו בידי צה"ל ובמקביל דאג להפעיל את "הצלב האדום" להבטחת שמירת חוקי אמנת ז'נבה לגבי השבויים הישראליים שנפלו בידי האוייב. שיאה של פעילות זאת היה בהשתתפות מד"א במבצע חילופי השבויים, שהחזיר ארצה את הישראלים שנפלו בשבי הסורי והמצרי והחזיר את השבויים הערבים לארצותיהם. השלב האחרון בפעילות זאת היה השתתפות מד"א באיתור נעדרים ישראליים.

מלחמת יום כיפורים:
מד"א טיפל בשבויי האוייב שנפלו בידי צה"ל ובמקביל דאג להפעיל את "הצלב האדום" להבטחת שמירת חוקי אמנת ז'נבה לגבי השבויים הישראליים

מלחמת שלום הגליל

לאחר כמה וכמה התקפות טרור והפגזות קטיושות על קריית שמונה ואזורים אחרים לאורך הגבול, פתחה ישראל ב 6- ביוני 1982 במבצע "שלום הגליל", כדי לעקור את אירגוני הטרור בלבנון ולהפסיק את הפגזותיהם. כמו במלחמות הקודמות, נכנס מד"א כולו לכוננות, כדי לספק בזריזות את שירותי רפואת החירום לאזרחים באיזור הגבול. למרות ההפגזות הבלתי פוסקות, פעלו האמבולנסים של מד"א וצוותי העזרה הראשונה שלו ללא לאות בהגשת סיוע לנפגעים. במקביל הופעלו שירותי הדם של מד"א במתכונת חירום, בכל רחבי הארץ. הוכרז על מבצע לאיסוף תרומות דם, והדם הטרי ורכיבי הדם הנדרשים לטיפולים ולניתוחי הפצועים הועברו במהירות לבתי-החולים-שדה של צה"ל בלבנון ולבתי-החולים בישראל, שבהם אושפזו ונותחו פצועי הקרבות. במהלך המבצע הועברו למעלה מאלף חיילים ישראליים פצועים באמבולנסים של מד"א ממינחתי המסוקים ומשדות התעופה לבתי חולים בישראל, שם קיבלו כולם טיפול מסור.

שלום הגליל. אמבולנסים ממתינים במנחת בחיפה כדי לאסוף פצועים שהגיעו מלבנון

מלחמת המפרץ. אנשי מד"א מוגנים בחליפת ומסכת אב"כ, לפני צאתם למקום נפילת טילים

מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ שפרצה ב- 2 בינואר 1990, הכניסה את מדינת ישראל, ואת מד"א, ל"כוננות ספיגה", עם האיום על מתקפות טילים כימיים על ישראל. יממה לאחר פרוץ הקרבות, שוגרו מעיראק לישראל שמונה טילי "סקאד" לעבר ישראל, שהיו הראשונים מבין כ-40 טילים ששוגרו אז לעבר ריכוזי האוכלוסין במדינה, אך למרבה המזל התגלו טילים אלה כבלתי מדויקים. בימים אלה הוכיח מד"א שוב את יכולתו המבצעית בהצלת נפגעים. האמבולנסים של הארגון הסיעו בזריזות וביעילות פצועים לבתי-החולים וניידות שירותי הדם סיפקו דם בכל מקרה שהצריך זאת. בעוד שכלל האוכלוסייה נכנסה לחדרים הממוגנים, יצאו צוותי מד"א עם בגדי החל"כ לטפל באנשים באתרי ההרס ובקריאות מצוקה של תושבים שחשו ברע בחדרים האטומים וכאלה שהזריקו לעצמם אטרופין בטעות.

פקודת מבצע. איש מדא משתטח על הקרקע לשמע אזעקת טילים

פקודת מבצע

נחיצות פעילות מד"א בו זמנית בחזית ובעורף באה לידי ביטוי במבצעי צה"ל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן".
לאורך מבצע "עופרת יצוקה", שהחל ב-27 בדצמבר 2008, ונמשך 22 ימים פעל מד"א בכוחות מוגברים בכל רחבי הדרום. 200 צוותי אמבולנסים, שהיו בכוננות בכל שעות היממה, הוזנקו במשך ימי הלחימה 1,180 פעם לטיפול בנפגעי טילים ופצצות מרגמה שנורו מהרצועה. בסך הכל פינה מד"א באותם ימים 770 נפגעים, ביניהם הרוגים, פצועים ונפגעי חרדה. במקביל, הועמדו בכוננות מתמדת כ 500- אמבולנסים נוספים, שפעלו בשאר חלקי הארץ ונועדו לגבות במקרה הצורך את צוותי מד"א באזורי נפילת הטילים.
ארבע שנים אחרי בסוף 2012 שוב התרבו והלכו תקריות האש בין צה"ל לחמאס בגבול רצועת עזה. כדי למנוע התדרדרות נוספת, פתחה ישראל ב- 14 בנובמבר במבצע "עמוד ענן". אז הפך כל דרום הארץ ואפילו מרחב ירושלים, לאיזור נגוע טילים. מוקדי מד"א בדרום ובמרכז הארץ עברו לפעול מן המרחב המוגן על מנת להעניק מענה מלא גם בעת האזעקות והנפילות. ואכן מאות עובדים, כוננים ומתנדבים של מד"א טיפלו במהלך המבצע בכ- 420 נפגעים והפעילו במהלך המבצע מאות אמבולנסים, שנענו לאלפי קריאות שהתקבלו ממוקדים שונים בארץ.

מתקפת הטילים הגדולה של החמאס על דרום הארץ ומרכזה, שגרמה ביולי 2014 לפתיחת מבצע "צוק איתן" על ידי צה"ל, מצאה את מד"א ערוך ומוכן למשימתו העיקרית: הצלת חיי אדם בכל רחבי העורף האזרחי. מוכנות זאת לא הייתה מובנת מאליה. היא נבנתה בעמל רב, במשך שנים. "המוכנות המתמדת לשעת חירום היא תוצאת השקעה אדירה במערכות השליטה והבקרה שלו, בארבע השנים האחרונות", דיווח אז לעיתונות אחד מבכירי מד"א. "השקעה זו איפשרה לנו להיות ערוכים למצב חירום כמו 'צוק איתן', מכיוון שהצוותים מתורגלים זה מכבר לתסריטים של ירי טילים על רחבי הארץ. לשמחתנו, לא נאלצנו לטפל במספר רב של נפגעים, בזכות מערכת 'כיפת ברזל'."
בעתות שיגרה, מפעיל מד"א ברחבי הארץ כ-300 אמבולנסים, הנותנים מענה מיידי לכל קריאת מצוקה, המגיעה למוקד. כשמד"א העלה את רמת הכוננות, לקראת מבצע "צוק איתן", הופעלו 1000 אמבולנסים, שהוזנקו לכל קריאה – ובראש וראשונה לכל מקום שבו נפל טיל באיזור מיושב, כדי לאתר נפגעים, להגיש להם טיפול מיידי ולהסיעם לבתי-החולים.

]]>
מד"א במספרים https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Wed, 16 Sep 2020 23:23:25 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=584

מד"א

במספרים

> מד"א מפעיל 169 תחנות ונקודות הזנקה בכל רחבי הארץ

> כ-1,200 ניידות לטיפול נמרץ ואמבולנסים של מד"א פועלים ברחבי הארץ, מתוכם 77 רכבי 44, 10 טרקטורונים, 6 ג'יפבולנסים ו-44 אמבולנסים ממוגני ירי

> כ-1,200 ניידות לטיפול נמרץ ואמבולנסים של מד"א פועלים ברחבי הארץ, מתוכם 77 רכבי 44, 10 טרקטורונים, 6 ג'יפבולנסים ו-44 אמבולנסים ממוגני ירי

> כ-650 אופנועים, 194 אופניים חשמליים ו-49 בימבולנסים פועלים ברחבי הארץ, ובכנרת פועל אופנוע ים וסירת ים-בולנס

> רכבי החירום של מד"א הוזנקו 1,318,893 פעמים במהלך השנה האחרונה, בכל 24 שניות בממוצע מוזנק רכב חירום של מד"א

> בשנה האחרונה מד"א העניק טיפול רפואי ופינה 44,256 נפגעי תאונות דרכים

> בעונת הרחצה, החובשים והפראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ל-228 מבוגרים וילדים שנמשו מהים, מבריכות וממקורות מים שונים לאחר שטבעו

> צוותי מד"א מבצעים פעולות החייאה ב-19 בני אדם בכל יום בממוצע 750,454 חולים ופצועים פונו לבתי החולים

> 15,091 נשים בהריון פונו לביה"ח, 1,098 נשים ילדו בעזרת צוותי מד"א בביתן או בדרך לבית החולים

> במד"א כ- 30,000 מתנדבים, בני ובנות השירות הלאומי ומשרתי השירות האזרחי, בהם למעלה מ- 10,000 בני נוער

> במד"א כ-17,500 "נאמני חיים" פעילים
> מתנדבי מד"א משקיעים יותר ממיליון וחצי שעות התנדבות בשנה

> המתנדב המבוגר ביותר הוא בן 87 שנים, הצעיר בן 15

כ-180,000 אנשים עברו קורסי החייאה ועזרה ראשונה בשנה האחרונה

> כ-8,800 קורסים הודרכו במד"א במהלך השנה

> 789 ממתנדבי הנוער במד"א הוכשרו השנה בטיפול באירועים רבי נפגעים

> 515 בני נוער הוסמכו להדרכת עזרה ראשונה

> 261,675 מנות דם הותרמו ע"י צוותי המתרימים בשירותי הדם של מד"א

> 30% מתורמי הדם הן נשים

> 20% מתורמי הדם בשנה האחרונה הם תורמי דם חדשים

> 26.5% ממנות הדם הותרמו בבסיסי צה"ל

> שירותי הדם של מד"א מפעילים 42 ניידות דם

> 173 משאלות הוגשמו בזכות "אמבולנס המשאלות" של מד"א

> צוותי מד"א השתתפו ב-196 תרגילים

> מד"א מפעיל 2 מסוקים המצוידים בציוד טיפול נמרץ מתקדם, אשר פינו 352 חולים ופצועים לבתי חולים

> במד"א 2 אוטובוסי טיפול נמרץ ייעודיים לפינוי חולים המוני. בכל אוטובוס ניתן לפנות עד 13 חולים ופצועים

> כ-2,100,000 שיחות התקבלו במוקד 101, ובממוצע בכל 14 שניות מתקבלת שיחה במוקד מד"א

> זמן המענה הממוצע לשיחת 101 הוא עד 5 שניות.

> מתחילת הקורונה נלקחו ע"י צוותי מד"א 1,053,864 דגימות לנגיף הקורונה, בבתי האזרחים, במתחמי "היבדק וסע", בבתי אבות ומוסדות סיעודיים במסגרת פרויקט "מגן אבות ואימהות" ועוד.

> צוותי מד"א לקחו עד כה דגימות מ-3,180 בני אדם שחזרו מחו"ל בעמדה ייעודית בנמל התעופה בן גוריון פראמדיקים של מד"א ביצעו כ-3,000 בדיקות לסרולוגיה

> אלפי חולים מאומתים הועברו ע"י צוותי מד"א מבתיהם לאשפוז

> מידי שבוע מתקבלות עשרות אלפי שיחות ביממה, עלייה של כ-300% ביחס לשגרה

> מידי שבוע מתקבלות עשרות אלפי שיחות ביממה, עלייה של כ-300% ביחס לשגרה

> 6,363 מנות פלסמה נלקחו ממחלימים מקורונה מהם ניתנו 1,198 מנות ל-599 חולי קורונה במצב בינוני וקשה

]]>
טכנולוגיה מצילת חיים https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/ Wed, 16 Sep 2020 23:08:36 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=576

העתיד

כבר כאן

החתירה המתמדת לחדשנות רפואית
מצילת חיים מניעה את מד"א בפיתוח אמצעים טכנולוגים מתקדמים בתחום רפואת החירום הטרום אשפוזית. כמה מהרעיונות המבריקים, שכבר מיושמים בפעילות מד"א, והתוכניות לעתיד

הקורונה היא ללא ספק תקופה מאתגרת מכל נקודת מבט שנבחר. ההתמודדות הגדולה שעומדת לפתחם של רבים מאתגרת במיוחד ומחייבת מציאת פתרונות יצירתיים, בדיוק כמו אלה שאנשי אגף התקשוב במד"א מפתחים ומיישמים תוך כדי תנועה.
"כבר בגל הראשון פיתחנו מערכות ייעודיות לניהול מערך הקורונה", אומר עידו רוזנבלט מנהל אגף תקשוב במד"א. "זה כלל בראש ובראשונה את נושא התשאול, כשצריך לזכור שאז גם משרד הבריאות וגם קופות החולים, הפנו את האזרחים למד"א. השקנו שירות דיגיטלי של שאלות ותשובות בתוך יישומון 'מד"א שלי', כשבאמצעות מענה על השאלון, יכול היה כל אזרח להבין מה הן ההנחיות הנכונות לגביו, וכיצד עליו להתנהג ולהתנהל בנושא נגיף הקורונה. בשאלון הממוחשב ענה הפונה על שאלות שונות, ובהתאם לתשובות, האפליקציה כיוונה אותו באופן אוטומטי לייעוץ טלפוני במוקד 101 של מד"א, או לחילופין להמשיך בשגרת חייו. זאת בנוסף לממשקים שיצרנו לכל המעבדות בקופות החולים ובמשרד הבריאות".

המוקד הלאומי המשולב

הקידמה הטכנולוגית משתלבת עם השאיפה למצוינות שמד"א מוביל. כבר בשנת 2001 הופעלה במד"א מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, המבוססת על הזרמת מידע בזמן אמת. בדומה לשאר מערכות השליטה והבקרה במד"א, גם מערכת זו היא פרי פיתוח עצמי, בהתאמה לצרכיו הייחודיים של הארגון. בשנת 2007 עברה המערכת שדרוג משמעותי עם הקמת המוקד הלאומי המשולב של מד"א (ממל"ם) בקריית אונו. המוקד הרפואי הוא אחד ממוקדי הפעילות החשובים ביותר והוא פעיל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ופעילותו מושתת על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שפותחו בארגון. תורני המוקד הם חובשים ופראמדיקים בהכשרתם, והם אלה שמקבלים את קריאות החירום הטלפוניות. כלל אירועי החירום שמתקבלים במד"א מנוהלים במערכת השליטה והבקרה, מהמערכות המתקדמות מסוגן בעולם.
"מדובר במערכת מאוד רחבה הכוללת בתוכה מודולים שונים רבים, ובה מוטמעות הרבה מאוד יכולות, כמו הקשר עם האזרח, קבלת המיקום, שליחת sms, וואטסאפ, מסנג'ר, כל זאת מתוך מערכת הבקרה לטלפון של המתקשר וקבלת היזון חוזר של מיקום ותמונה. היום יכול כל אזרח לנהל שיחת וידאו עם תורני המוקד במד"א, או לשלוח צילום של האירוע למוקד מד"א. האפשרות של תורן המוקד, שהוא איש מקצוע, לראות את הסיטואציה, מסייעת לקבלת ההחלטות בזמן אמת, ולהדרכה הרפואית הראשונית שניתנת בטלפון ע"י תורן המוקד, עוד בטרם הגעת האמבולנס", אומר רוזנבלט.

בצמוד אליהם ממוקם מוקד רפואי, המסייע לצוותים הפועלים בשטח ומבצע עליהם בקרות בזמן אמת. מוקד זה מאוייש ע"י פראמדיקים ותיקים ורופא.
פעילות המוקד מסתמכת על אמצעי בקרה ממוחשבים, המאפשרים לו, בין השאר, לראות את הדו"חות הרפואיים שממלאים הצוותים מיד בתום האירוע, לקבל מהשטח את הנתונים ממכשירי המוניטור/ דפיברילטור המותקנים באמבולנסים ועוד. האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים של המוקד הרפואי הממוחשב מאפשרים בעיקר בקרה ושליטה צמודה על פעילות צוותי האמבולנסים. המוקד הלאומי, המשוכלל והמתקדם מסוגו, מעניק גיבוי אנושי וטכנולוגי גם למוקדים המרחביים, והוא ניצב כיום בפסגת הטכנולוגיה כשהוא משמש מודל לארגוני חירום רבים.

 

יישומונים חכמים

הטלפונים החכמים, אביזר חובה אצל כל אחד מאיתנו, מקבלים משנה חשיבות כשמדובר בהצלת חיים ע"י מד"א. ברוח זו פיתח מד"א הפעלת יישומים (אפליקציות) המותקנים בטלפונים חכמים, באמצעותם התייעלו שרותי העזרה הראשונה בשטח ~ מרגע הזנקת הכוחות ועד מתן טיפול רפואי ממוקד בהתאם לסוג הפגיעה.
אחד מהיישומונים הוא "מד"א שלי" (My MDA) המעניק מכלול שירותים חיוניים: כמו: חיוג למוקד 101 בלחיצת כפתור אחת, יצירת קשר מהיר עם חובש או פראמדיק במוקד לקבלת סיוע מהיר ומדויק. בנוסף, משמש היישומון כלי עזר לאנשים בעלי לקויות שמיעה ודיבור באמצעות התכתבויות (צ'טים) בעברית ובכל שפה אחרת, זאת הודות ליכולתו לתרגם באופן סימולטני את השיחה לכל שפה בה יבחר המתקשר. היישומון מאפשר גם לנהל שיחות וידיאו ולשלוח צילומים מהזירה למוקד של מד"א, פעולות המסייעות לחובש/פראמדיק במוקד החירום לקבל החלטות מקצועיות לצורך הזנקת כוחות לזירת האירוע במהירות וביעילות. גם הזנת היסטוריה רפואית חיונית מתאפשרת באמצעותו, וכן מידע על רגישויות לתרופות ותרשימי לב. המידע המוזן ביישומון מאובטח ונחשף בפני החובש/ הפראמדיק רק ברגע ההתקשרות עמו במערכות השליטה והבקרה במוקד החירום. האפליקציה גם מאתרת את מיקום המשתמש בטכנולוגיה שאינה מבוססת על אינטרנט, כך שאם אתם באזור ללא כיסוי אינטרנט סלולרי, האפליקציה תדע לזהות את מיקומכם. חשוב במיוחד למטיילים שאינם מחוברים לאינטרנט ועשויים להיקלע למצבים מסוכנים.
יישום חשוב נוסף, המיועד לקצר למינימום את פרק הזמן העובר בין קריאה לעזרה לבין התחלת הטיפול בנפגע, מיועד לאתר את כונני התגובה המיידית של מד"א או את המתנדבים הקרובים ביותר למקום האירוע ובאמצעות הטלפון החכם שברשותם, מזניק אותם אל הנפגע. ההזנקה נעזרת באפליקציית "ווייז", המנווטת את הצוות או המתנדב בדרך הקצרה והבטוחה ביותר אל החולה.

משדרים מהשטח

החדשנות שמד"א שואף אליה בהתמדה מוצאת ביטוי גם באמבולנסים – כלי העבודה העיקרי של הארגון. בנוסף למערכות המחשב שהותקנו בהם בשנים האחרונות, הותקנו בכל רכבי ההצלה של מד"א מצלמות במעגל סגור. המצלמות משקיפות בעד השמשה הקדמית של האמבולנס, סורקות את השטח שלפניו ומשדרות את התצלומים בזמן אמת אל המוקד. הדבר מאפשר לאנשי המוקד לראות במו עיניהם את המתרחש בשטח האירוע בו פועל האמבולנס.

המוקד הלאומי מעניק גיבוי אנושי וטכנולוגי גם למוקדים המרחביים והוא ניצב כיום בפסגת הטכנולוגיה

בנוסף, פותחו יכולות שידור נתונים שונים על מצבו של החולה, ישירות מצוות האמבולנס לבתי החולים. כך, למשל, יחידה לטיפול נמרץ לב מקבלת מידע ישירות מהשטח על חולה שעובר התקף לב, ונתונים שונים, כולל בדיקת ה-א.ק.ג, נשלחים ישירות לרופא. כך החולה מפונה ישירות לחדר צינתורים ולא לחדר המיון, ונחסך זמן יקר שעשוי להשפיע ולהפחית את הנזק שנגרם לחולה.
"מד"א פיתח מערכת שליטה ובקרה שמנהלת בעצם את כל האירועים בשטח עם שיגור רכבי ההצלה, כוננים וכל הדרוש", אומר רוזנבלט. "המערכת הזו נרכשה ממד"א ע"י שירותי הכבאות וההצלה שיעבדו איתנו במשולב על אותה מערכת".
היכן נמצא היום מד"א בכל הקשור לפיתוחים מצילי חיים ביחס למדינות אחרות בעולם?
"ללא שום ספק מד"א נמצא בחזית הטכנולוגית כארגון שמפתח בעצמו טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, הרבה מעבר למדינות רבות בעולם המערבי".
יש על הפרק עוד פיתוחים מעניינים?
"אנחנו לא מפסיקים לחשוב ולעבוד על פיתוחים כאלה. כרגע עומדים על הפרק כמה פיתוחים מעניינים".

]]>
כדאי לדעת https://mda-israel.ussl.co.il/%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa/ Wed, 16 Sep 2020 22:14:44 +0000 https://mda-israel.ussl.co.il/?p=546

דברים שכדאי

לדעת על מד"א

מי אנחנו

מד"א הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל מד"א אינו מתוקצב על ידי המדינה כמו צה"ל, משטרת ישראל ושירותי הכבאות מד"א פועל כאגודה סטטוטורית מתוקף חוק מד"א רק 6% מתקציב מד"א מגיע מתמיכה ממשלתית במד"א 30,000 מתנדבים ורק 2,500 עובדים

מוקד 101

מוקד מד"א מאויש בתורנים ובקציני משמרת בעלי הכשרה רפואית מתקדמת וניסיון שטח כחובשים וכפראמדיקים, וכן בדוברי שפות שונות המעניקים סיוע והדרכה טלפונית זמן המענה הטלפוני במוקד הוא מהקצרים בעולם ועומד על 3.5 שניות בשנת 2007 הוקם בקרית אונו המוקד הלאומי המשולב של מד״א, המפקח על פעילות תשעה מוקדים מרחביים ומגבה אותם באירועי חירום המוניים.

טכנולוגיה וחדשנות

מד"א מפעיל מערכת שליטה ובקרה המתאמת בזמן אמת את פעילות האמבולנסים בכל המרחבים המערכת מאתרת את מיקום המטופל בתוך שניות ומזניקה את צוותי מד"א בשנת 2013 הושק החפ"ק הראשון מסוגו בעולם המצויד ברשת תקשורת חלופית אפליקציית "מד"א שלי" מאפשרת יצירת קשר מהיר עם מוקד 101, שליחת תמונות וסרטונים מהזירה בזמן אמת והנחיות לעזרה ראשונה אפליקציית הצוותים של מד"א מעבירה דיווח על מצב המטופל באמבולנס ישירות לבית החולים במטרה לקצר את זמן ההמתנה לטיפולי המשך במיון ובחדרי הניתוח.

שירותי הדם

בנק הדם של מד"א הוא בנק הדם הלאומי של ישראל ומספק 97% מהדם לבתי החולים ו-100% לצה"ל כ-94% ממנות הדם נאספות בניידות דם המוצבות בבתי ספר, מפעלים, מתנ"סים ובסיסי צה"ל ברחבי הארץ, ו-6% מהן נאספות בתחנות דם נייחות מנת דם אחת מצילה חיי שלושה מטופלים שונים בבנק הדם הטבורי של מד"א מוקפאות כיום כ-6,000 מנות מד"א אחראי על איסוף ועיבוד הדם הטבורי ואחסנת תאי גזע לטובת מטופלים בארץ ובחו"ל לצרכי השתלה, ללא תשלום עד היום נשלחו להשתלה בחולים בארץ ובעולם עשרות מנות, בזכותן ניצלו חיים רבים

נוער מד"א

14,800 בני הנוער המתנדבים במד"א מחויבים ל- 16 שעות התנדבות בחודש, אך מבצעים הרבה מעבר בשנת 1998 הוענק "אות הנשיא למתנדב" לארגון נוער מד"א משנת 2000 משתתפים חברי ארגון הנוער של מד"א ב"מצעד החיים" השנתי בפולין.

מערך המסוקים

למד"א שני מסוקים המוצבים בצפון ובדרום הארץ אותם מפעילים טייסי חיל האוויר במד"א 40 פראמדיקים מוטסים המבצעים כ-300 טיסות בשנה. במסוק ניתן לטפל במקביל בשני פצועים באמצעים רפואיים מהמתקדמים בעולם.

הפראמדיקים

בית הספר לפראמדיקים של מד"א מכשיר מידי שנה כ-350 פראמדיקים מד"א אחראי על הכשרת כלל הפראמדיקים בישראל ובהם חיילים, שוטרים, סוהרים, כבאים ועוד יום הפראמדיק הלאומי בישראל מצוין ב-25 ביוני, היום בו הסתיים בשנת 1979 קורס הפראמדיקים הראשון בארץ משנת 2015 מופעלות ניידות הטיפול הנמרץ של מד"א ע"י פראמדיקים בלבד, ללא נוכחות רופא.

יחידת התיעוד המבצעי

היחידה פועלת בכפוף לאגף המבצעים במד"א, הוקמה בשנת 2010 ע"י קבוצת מתנדבים חובבי צילום ביחידה יש 85 מתנדבים חובבי צילום, חלקם צלמים מקצועיים וחלקם מתנדבי מד"א בעלי הכשרה רפואית הצלם הצפוני ביותר ממוקם בקרית שמונה והדרומי ביותר באילת בעשור האחרון פורסמו בכלי התקשורת כ-12 אלף צילומים וסרטים שסופקו ע"י מתנדבי היחידה.

]]>